יום שישי, 17 באפריל 2020

מי אנחנו?

נעים מאוד 😀

זה למעשה צריך היה להיות הפוסט הראשון😃
ז'ק ונועם

💓

ז'ק: הי זו נועם. נועם: זה ז'ק. ז'ק: הקורונה שמה גם אותנו בבית. נועם: 24/7. לפני 30 יום התחלנו לצלם קליפים. ז'ק: של 3 דקות פלוס מינוס. נועם וז'ק: אנחנו משתפים במחשבות ותובנות. נועם: מ - 30 שנות נישואים. ושישה חודשים. ז'ק: 3 ילדים. נועם: 3 נכדות. ז'ק: ואיך כל זה נותן לנו דווקא הזדמנות להתקרב. נועם: ז'ק, אולי תחליף חולצה? - ז'ק: בצחוק את אומרת? נועם: כן, נו.. זה מצחיק. לא? ז'ק: טוב.

פרק 19 - היום ה-31 לסגר...

היום ה - 31 לסגר...

מתכון מנצח

😁



ואחרי שאהבנו 💓

הנה המתכון ללביבות 😊

מתכון ללביבות תפוחי אדמה ובטטה

2 תפוחי אדמה בינוניים
בטטה אחת קטנה
לגרד במגרדת גסה
להוסיף
בצל ירוק קצוץ
פטרוזיליה קצוצה
3 ביצים
3 כפות קמח
כפית מלח
חצי כפית פלפל
חצי כפית אבקת שום
כפית כורכום
לערבב הכול יחד
לטגן בשמן על אש גבוהה

בתאבון😁

יום שלישי, 7 באפריל 2020

פרק 16 - היום העשרים ושניים של הסגר

היום ה-22 של הסגר..

עונת מעבר

🌞



נועם: ממוש בוקר טוב. היום בבוקר נתת לי לשמוע קצת משיר שדני ואתה עובדים עליו.
ז'ק: נכון.
נועם: וממש התרגשתי, אין לי, כאילו אפילו...
ז'ק: אנחנו עושים לופ, חזרנו לפרק הראשון.
נועם: כן, אבל זה שיר אחר.
ז'ק: שיר אחר.
נועם: שיר חדש, שבאמת הרגשתי שהוא.. לא יודעת, כמו חיצים ללב כזה, כאילו מגיע בדיוק בזמן הנכון, ובדיוק מה שהייתי צריכה, ופשוט הכרחתי אותך ש"בוא נדבר על זה", והסכמת, אז הדלקתי את המצלמה, אז יאללה, ספר לנו על השיר הזה, כי הוא פשוט מטורף.
ז'ק: קודם כל, הלחן שדני שלח לי לפני כבר חודש, הוא באמת מדהים, מרגש, ונו.. כמו שדני יודע לעשות.
נועם: נכון.
ז'ק: אני שמח שהוא שלח לי את זה, הוא חבר מאוד יקר לי.
נועם: נכון, אני יודעת, הוא חבר יקר לך מאוד.
ז'ק: זהו, והתחלנו לעשות איזה פינג פונג עם הטקסט, מה שקורה פשוט המציאות משתנה כל כך מהר שכל פעם עד שהיינו פחות או יותר סגורים על איזה טקסט, זה נראה כבר לא רלוונטי, ואז כאילו שוב פעם.
והיום בבוקר דני כתב לי משהו, ומה שהוא כתב לי, ככה הרגשתי בבת אחת..
זאת אומרת, לפעמים שכותבים טקסט כמו זה יותר עבודה כזאת, נגיד שלא מוזה אפשר לקרוא לזה, פשוט כותבים, עובדים, חושבים, מנסים ל.. ולפעמים דברים..
נועם: והבוקר הרגשת מוזה כזאת.
ז'ק: כן, פשוט הטקסט לפעמים מגיע ככה.
נועם: כן.
ז'ק: זהו, וככה כתבתי אותו, שלחתי לדני הוא עוד לא ראה.
נועם: אהה הוא עוד לא ראה. הוא בטח ישן אחרי השיעור בוקר.
ז'ק: ושמתי אותו בדף שלי ככה עם תמונה.
נועם: אז רגע, רגע, רגע, אז..
ז'ק: אני אספר קודם בעצם בכלל מאיפה בכלל הרעיון של הטקסט הגיע.
נועם: אבל אחר כך תקריא לנו.
ז'ק: אפשר להקריא.
יש לבעל הסולם מאמר שהוא נותן דוגמה, שאם מישהו אוכל פרי שהוא עדיין לא בשל, אז הוא לא יכול להתלונן שזה מר, כי פשוט הפרי הוא לא בשל, אז זה לא מן החכמה להגיד שהוא מר.
אז ככה הרגשתי שבאמת גם לנו קצת מר בתקופה הזאת, קשה, הרבה הגבלות, לחץ מכל מיני דברים, בוא נגיד התלוננו מספיק, עכשיו הגיע הזמן אולי קצת להבין שזה חלק מתהליך, שפשוט אנחנו עוברים תהליך זה.. לכן לשיר קראתי לו "עונת מעבר", זהו.
נועם: אז בוא תקריא לנו ממוש, תקרא לנו קצת.
ז'ק:

"עונת מעבר
עתיד לא מוכר
יצמח מן העבר

מעולם מסוגר
באר ותמר
נראים במדבר

הטעם עוד מר
הפרי לא גמר
לרוות מהנהר

כמו עובר
נצא מן המיצר

שנים רבות מאחורי קירות
נוגעים לא נוגעים
בודדים
ועכשיו מעבר למחיצות
להתחבר בלבבות"

נועם: וואו זה ממש, ממש יפה, אבל אפשר גם לשמוע קצת כאילו, ממה שאתם עובדים עליו עכשיו?
ז'ק: אפשר לנסות אבל..
נועם: תנסה.
ז'ק: אין לי פה, לא פה ולא בבית, לא ציוד ולא.. זה אני עובד בתנאים הכי..
אפשר לנסות ונראה בהקלטה אם אפשר לשים את זה או שצריך לחתוך פשוט
נועם: טוב אם אתם שומעים את זה אז סימן שאפשר היה לשים את זה.
ז'ק: כן, רגע, נראה מה צריך לעשות שלא נבזבז זמן,
טוב..

"עונת מעבר
עתיד לא מוכר
יצמח מן העבר

מעולם מסוגר
באר ותמר
נראים במדבר

הטעם עוד מר
הפרי לא גמר
לרוות מהנהר

כמו עובר
נצא מן המיצר

שנים רבות מאחורי קירות
נוגעים לא נוגעים
בודדים
ועכשיו מעבר למחיצות
להתחבר בלבבות"

נועם: וואו, מהמם, מהמם ממוש, אז שנתחבר בלבבות, אמן.
ז'ק: אמן.
מחכה לתשובה של דני.
נועם: המשך יבוא.


פרק 15 - היום העשרים ואחד של הסגר

היום ה-21 של הסגר...

אשרי יושבי ביתו

💓